סדר חברתי – 4
עלה ב-25/05/2010, 00:00 משך: 28:18 דקות 2 תגובות
אולפן |
"סדר חברתי" - מגזין אקטואליה חודשי (מספר 4) של הטלוויזיה החברתית לקידום סדר יום חברתי בישראל.
על סדר היום: הרחבת המאבק בשייח ג'ראח | דירה להשקעה או דיור בהישג יד | על חומסקי ומסורבי כניסה לישראל | ביקור בפסטיבל אקטיביזם | הבדואים מפגינים בת"א | משרד החינוך חויב בהקמת גן ילדים ביישוב לא מוכר בנגב | הרפורמה בענף הלול.
בפינה החברתית: אורנה שם טוב על המתח שבין פלורליזם בחינוך לשיוויון בחינוך בעקבות הקמת בי"ס אנתרופוסופי ראשון בתל אביב.
בפינה יוצאים לשנות: הודעות על אירועים עתידיים לשינוי חברתי | שיחה עם ד"ר אפריים דוידי על כנס מרקס | מבדק תקשורתי: ביקורת על התקשורת הישראלית. שפה: עברית כתוביות: עברית
על סדר היום: הרחבת המאבק בשייח ג'ראח | דירה להשקעה או דיור בהישג יד | על חומסקי ומסורבי כניסה לישראל | ביקור בפסטיבל אקטיביזם | הבדואים מפגינים בת"א | משרד החינוך חויב בהקמת גן ילדים ביישוב לא מוכר בנגב | הרפורמה בענף הלול.
בפינה החברתית: אורנה שם טוב על המתח שבין פלורליזם בחינוך לשיוויון בחינוך בעקבות הקמת בי"ס אנתרופוסופי ראשון בתל אביב.
בפינה יוצאים לשנות: הודעות על אירועים עתידיים לשינוי חברתי | שיחה עם ד"ר אפריים דוידי על כנס מרקס | מבדק תקשורתי: ביקורת על התקשורת הישראלית. שפה: עברית כתוביות: עברית
כישלון הניאו ליברליזם:מבט על מקסיקו ובוליביה
47 שנים לאחר שהניאו-ליברליזם פרץ בפעם הראשונה כאידיאולגיה כלכלית בצ'ילה אחרי הפיכה פשיסטית כנגד הנשיא דאז איינדה,הפיכה שכוננה את שלטון האימים הפסיכופתי של הדיקטטור אוגוסטו פינושה,נראה שבעולם יש יותר הבנה לגבי הנזקים שגורם הניאו-ליברליזם.
הניאו-ליברלים טענו שהפחתת מס לעשירים,קיצוץ בהוצאות הממשלה,הפרטות והסרת רגולציה יהפכו את כלכלות העולם לנמרים כלכליים,אבל נראה שמהלכים אלו דווקא מנעו זאת.הסתכלו למשל על מקסיקו שיישמה מדיניות כלכלית קיינסייאנית שכללה שליטה ממשלתית נרחבת על משאבי הטבע ובנקים והשתמשה בהכנסות לפיתוח כלכלי באמצעות מדיניות תחליפי ייבוא שבמסגרתה הטילה מכסים על מוצרים מקומיים והניעה השקעות ממשלתיות מתאגידים בבעלות המדינה כמו בנק הפיתוח הלאומי שמימן את ההתרחבות הכלכלית של התעשייה או חברת הנפט פמקס ואלו הובילו לצמיחה של ההכנסה לנפש במקסיקו ב-82% בין 1960 ל-1980,לעומת קצת יותר מ-10% מאז 1980,הכלכלה צמחה בשנות השישים בקצב של 7% בשנה,דוגמה להצלחת מודל פיתוח ממשלתי.
דוגמה חיובית יותר מבחינת התגובה לניאו-ליברליזם היא בוליביה שלאחר טיפול בהלם להורדת היפר אינפלציה בקצב של למעלה מ-20000 אחוז ב-1985,פנתה לכיוון מדיניות ניאו-ליברלית של הפרטות של משאבי הטבע ותעשיות אסטרטגיות,קיצוץ בהוצאות הממשלה ודה-רגולציה.תוצאות המדיניות הזו היו הרות אסון והובילו את המדינה למצב שבו העוני היה 60% ב-2005 וההכנסה לנפש באותה שנה הייתה נמוכה מזאת שבתחילת שנות השמונים,1,000 דולר לנפש. הפרטה כושלת של מים בקוצ'במבה שהובילה לייקורם על ידי תאגיד מים שבו בלט התאגיד האמריקאי בכטל ב-35%,כאשר שכר המינימום אז עמד על 70 דולר בחודש.המאבק בהפרטה הכושלת שיועדה להגדיל את רווחי הבוזזים הרב-לאומיים הצליח(מאבק לו היה שותף הנשיא העתידי של בוליביה,אוו מוראלס).בוליביה נעה שמאלה והדרישות של ההמונים שהבינו שהניאו-ליברליזם נכשל פשוט מאוד כי הם התרוששו על ידי המדיניות הקפיטליסטית הזו.באותה תקופה של תחילת שנות האלפיים ועלייתם של מנהיגים סוציאליסטיים וסוציאל-דמוקרטים בדרום אמריקה כחלק מהגל הוורוד,בלט בבוליביה אינדיאני בשם אוו מוראלס,מנהיגה של התנועה למען סוציאליזם,מפלגת שמאל רדיקלי שדרשה את הלאמת משאבי הטבע ותעשיות אסטרטגיות,למעשה את ביטול ההפרטות,כדי לממן פיתוח כלכלי ומלחמה בעוני ובאי-השיוויון ובכך כינונו של מודל סוציאליסטי רדיקלי בבוליביה.
בדצמבר 2005 מוראלס נבחר לנשיאות בוליביה וב-1 במאי 2006 החליט להלאים את משאבי הטבע של המדינה וגם תאגידי אנרגיה שפעלו בה.מאז, מוראלס החליט להלאים תאגידים שונים כמו תאגידי טלקום והבולט שבהם הוא אנטל שבמשך שנים תפקד כמונופול פרטי שגבה תעריפים גבוהים,תאגידי חשמל,כרייה,מים ותאגידי אנרגיה שהולאמו בגל ההלאמות של 2010. התוצאה של הרפורמות הסוציאליסטיות הרדיקליות שהוביל אוו מוראלס,שכללו הלאמות של פחמימנים (נפט וגז),תקשורת, חשמל,כרייה,מלט,מים ועוד היא נס כלכלי בבוליביה,השימוש בהכנסות מההלאמות לגידול של פי 9 בהשקעות הממשלתיות ,להכפלה של ההוצאות החברתיות יחד עם העלאות משמעותיות של שכר המינימום הובילו לצמיחה הכלכלית הגבוהה ביותר בדרום אמריקה,צמיחה בקצב של 5.2% בשנה(הכלכלה הבוליביאנית התרחבה ב-327% לאורך 13 שנות שלטונו של הנשיא אוו מוראלס),התמ"ג לנפש גדל פי 4,ההכנסה הריאלית לנפש גדלה ב-200%(פי 3),שכר המינימום גדל ב-372%(שכר המינימום הריאלי גדל ב-303%),העוני ירד מ-60% ב-2005 ל-33% ב-2019,העוני הקיצוני ירד מ-38% ב-2005 ל-15% ב-2019 ואי-השיוויון ירד מ-0.60 ב-2005 ל-0.44 ב-2019 ,ההתקדמות הכי גדולה בצמצום אי השיוויון בדרום אמריקה.כל אלו קרו בזכות המדיניות הכלכלית הסוציאליסטית דמוקרטית של מוראלס,הסוציאליזם בנוסח המאה ה-21, שבמסגרתה הסקטור הסוציאליסטי גדל מ-17% ב-2005 ל-38% מהכלכלה כיום וההשקעות כיום ברובן מגיעות מהמדינה(רמת ההשקעות הממשלתיות היא 12% מהתמ"ג) מה שאפשר פיתוח כלכלי משמעותי תוך כדי ירידת האבטלה מ-8% ב-2005 לפחות מ-4% כיום. למעשה,מוראלס פעל מתוך גישה מרקסיסטית ופוסט-קיינסייאנית ,מהצד המרקסיסטי,מוראלס הלאים את "עמדות השליטה של הכלכלה" כלומר משאבי הטבע ותעשיות אסטרטגיות ובכך הצליח להגדיל בצורה משמעותית את היקף ההשקעות כך שהשליטה הממשלתית על ההשקעות מאפשרת צמיחה כלכלית גבוהה ורצופה,שחסינה יחסית למשברים הקפיטליסטיים בעולם שמתבטאים בנפילת השקעות שנובעת מנפילת שיעור הרווח ומובילה להתכווצות הכלכלה ולעליית האבטלה.מהצד הפוסט-קיינסייאני הגדלת הביקושים המקומיים בבוליביה שצמחו בקצב של 5.2% בשנה תחת שלטונו על ידי ההרחבה התקציבית המשמעותית הובילו את הכלכלה לצמיחה מתמשכת למרות המשבר הכלכלי של 2008 והאטה משמעותית בכלכלות העולם מאז המשבר.בוליביה היא חלק מהציר הסוציאליסטי הלטיני והיא הוכחה לכך שסוציאליזם מהפכני יכול להצליח,לחלץ מיליונים מעוני וליצור זינוק אדיר בהכנסות , בצמיחה,בתעסוקה,בשיוויון ובהרבה מאוד אינדיקטורים חברתיים-כלכליים נוספים.
באותה תקופה של תחילת שנות האלפיים ועלייתם של מנהיגים סוציאליסטיים וסוציאל-דמוקרטים בדרום אמריקה כחלק מהגל הוורוד,בלט בבוליביה אינדיאני בשם אוו מוראלס,מנהיגה של התנועה למען סוציאליזם,מפלגת שמאל רדיקלי שדרשה את הלאמת משאבי הטבע ותעשיות אסטרטגיות,למעשה את ביטול ההפרטות,כדי לממן פיתוח כלכלי ומלחמה בעוני ובאי-השיוויון ובכך כינונו של מודל סוציאליסטי רדיקלי בבוליביה.
בדצמבר 2005 מוראלס נבחר לנשיאות בוליביה וב-1 במאי 2006 החליט להלאים את משאבי הטבע של המדינה וגם תאגידי אנרגיה שפעלו בה.מאז, מוראלס החליט להלאים תאגידים שונים כמו תאגידי טלקום והבולט שבהם הוא אנטל שבמשך שנים תפקד כמונופול פרטי שגבה תעריפים גבוהים,תאגידי חשמל,כרייה,מים ותאגידי אנרגיה שהולאמו בגל ההלאמות של 2010. התוצאה של הרפורמות הסוציאליסטיות הרדיקליות שהוביל אוו מוראלס,שכללו הלאמות של פחמימנים (נפט וגז),תקשורת, חשמל,כרייה,מלט,מים ועוד היא נס כלכלי בבוליביה,השימוש בהכנסות מההלאמות לגידול של פי 9 בהשקעות הממשלתיות ,להכפלה של ההוצאות החברתיות יחד עם העלאות משמעותיות של שכר המינימום הובילו לצמיחה הכלכלית הגבוהה ביותר בדרום אמריקה,צמיחה בקצב של 5.2% בשנה(הכלכלה הבוליביאנית התרחבה ב-327% לאורך 13 שנות שלטונו של הנשיא אוו מוראלס),התמ"ג לנפש גדל פי 4,ההכנסה הריאלית לנפש גדלה ב-200%(פי 3),שכר המינימום גדל ב-372%(שכר המינימום הריאלי גדל ב-303%),העוני ירד מ-60% ב-2005 ל-33% ב-2019,העוני הקיצוני ירד מ-38% ב-2005 ל-15% ב-2019 ואי-השיוויון ירד מ-0.60 ב-2005 ל-0.44 ב-2019 ,ההתקדמות הכי גדולה בצמצום אי השיוויון בדרום אמריקה.כל אלו קרו בזכות המדיניות הכלכלית הסוציאליסטית דמוקרטית של מוראלס,הסוציאליזם בנוסח המאה ה-21, שבמסגרתה הסקטור הסוציאליסטי גדל מ-17% ב-2005 ל-38% מהכלכלה כיום וההשקעות כיום ברובן מגיעות מהמדינה(רמת ההשקעות הממשלתיות היא 12% מהתמ"ג) מה שאפשר פיתוח כלכלי משמעותי תוך כדי ירידת האבטלה מ-8% ב-2005 לפחות מ-4% כיום. למעשה,מוראלס פעל מתוך גישה מרקסיסטית ופוסט-קיינסייאנית ,מהצד המרקסיסטי,מוראלס הלאים את "עמדות השליטה של הכלכלה" כלומר משאבי הטבע ותעשיות אסטרטגיות ובכך הצליח להגדיל בצורה משמעותית את היקף ההשקעות כך שהשליטה הממשלתית על ההשקעות מאפשרת צמיחה כלכלית גבוהה ורצופה,שחסינה יחסית למשברים הקפיטליסטיים בעולם שמתבטאים בנפילת השקעות שנובעת מנפילת שיעור הרווח ומובילה להתכווצות הכלכלה ולעליית האבטלה.מהצד הפוסט-קיינסייאני הגדלת הביקושים המקומיים בבוליביה שצמחו בקצב של 5.2% בשנה תחת שלטונו על ידי ההרחבה התקציבית המשמעותית הובילו את הכלכלה לצמיחה מתמשכת למרות המשבר הכלכלי של 2008 והאטה משמעותית בכלכלות העולם מאז המשבר.בוליביה היא חלק מהציר הסוציאליסטי הלטיני והיא הוכחה לכך שסוציאליזם מהפכני יכול להצליח,לחלץ מיליונים מעוני וליצור זינוק אדיר בהכנסות , בצמיחה,בתעסוקה,בשיוויון ובהרבה מאוד אינדיקטורים חברתיים-כלכליים נוספים.