שבוע וחצי אחרי ההפגנות הגדולות של הקהילה הלהט"בית לשיוויון זכויות, שלוש שנים אחרי הרצח של שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים ותשע שנים אחרי הרצח של ניר כץ וליז טרובישי בברנוער, מחר (2.8.2018) יוצאת הקהילה שוב להפגין על זכותה לחיות בשיויון ובבטחון.
לאחר
למה מדינה שמפרה באופן שיטתי זכויות אדם מצטיירת כגן עדן ליברלי? גם השנה, קבוצת פעילות מקהילת הלהטב"ק חסמו את מצעד הגאווה בתל אביב במחאה על צביעותה של מדינת ישראל, שלצד הרג המפגינים בעזה והכיבוש בשטחים היא מקפידה לשדר תדמית נאורה, ולשם כך מנצלת באופן
כתבה
מהם לדעתך הקשיים והבעיות איתם מתמודדת הקהילה הביסקסואלית? לקראת מצעד הגאווה, יצאנו לבדוק איך נתפש הנושא שנבחר עבור אירועי הגאווה השנה - ביסקסואליות. שפה: עבריתכתוביות: עברית
סיקור
השנה המאבק לקיום מצעד גאווה בבאר שבע הגיע עד לבג"ץ. הפעילות שסירבו להתפשר על תוואי המצעד ולצעוד ברחובות צדדיים, קיימו הפגנה המונית מול העירייה. שפה: עבריתכתוביות: עברית
כנראה שאת הקהילה הגאה בבאר שבע אי אפשר באמת להשתיק. אחרי שמשטרת ישראל ביקשה לשנות את מסלול המצעד ולהסיט אותו לרחובות צדדים, עתרו נציגי הקהילה הגאה בעיר באמצעות האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ. בסופו של דבר קיבל בג"ץ את עמדת המשטרה, אך הקהילה החליטה בתגובה
ממשלת נתניהו משקיעה בתיירות גאה, מנפנפת בח"כ גאה וצובעת מטוסים בצבעי גאווה כשבפועל, הממשלה נאבקת בעקביות נגד שוויון זכויות לקהילה הגאה, התוצאה: מעמד הקהילה בישראל מתדרדר בעקביות בהשוואה לעולם.
אם לסכם בקצרה, בשנה שחלפה מאז כינון הממשלה אושרו
קמפיין
בזמן שמצעד הגאווה בתל אביב הולך ומתקרב ואלפי תיירים כבר ממלאים את בתי המלון, נראה שלא כולן מוכנות לשכוח את מדיניות הפינקוושינג בה נוקט השלטון לסתיר את הכיבוש. שפה: אנגלית
בזמן שתל אביב, "בירת הגייז" של המזרח התיכון או "גן עדן ללהט"ב" אם תרצו, התכסתה בימים האחרונים בדגלי גאווה צבעוניים, נראה שהגאווה בעיר נגמרת בכניסה ליפו, הזאת שמעבר למקף.
על איחוד הערים תל אביב ויפו אומנם הוכרז כבר ב-1949, אך בפועל במגוון של תחומים, האיחוד
מסתבר שגם ב-2016 להשוות אישה לחניה נחשב למחמאה (למרות שבתל אביב זה באמת מצרך נדיר) וכל זה במסגרת שיר שמתיימר להיות "המנון גאווה"- בשנה בה מצעד הגאווה מוקדש לנשות הקהילה הגאה. ככה זה כשגברים כותבים את השיר, מפיקים, מצלמים, עורכים ואפילו שרים אותו. גם
"אני אינני חופשיה כל עוד נותרת אישה שאינה חופשיה, גם אם כבליה שונים משלי", המשפט האהוב עליי של אודרי לורד אליו אני חוזרת פעם אחר פעם. ביממה האחרונה קרו שלושה דברים מרכזיים שקשורים לנשים. בזמן שבחלק מהתחומים השגנו ניצחונות אדירים, באחרים אנחנו, כולנו,
לפני כחודש נרצחה הנערה שירה בנקי בפיגוע במצעד הגאווה בירושלים, בלילה שלאחריו השליכו מפגעים יהודים בקבוקי תבערה לתוך בית משפחת דוואבשה בכפר הפלסטיני דומא ושרפו למוות את התינוק עלי ואת שני הוריו. שני האירועים המזעזעים הוציאו אלפים להפגנות מחאה