לקראת יום ירושלים, האגודה לזכויות האזרח מפרסמת את מסמך "עובדות ונתונים" השנתי, הסוקר את מצבה של למעלה משליש מאוכלוסיית העיר – תושביה הפלסטינים של ירושלים המזרחית.השנה, הופנה הזרקור אל ההפקרה של השכונות הירושלמיות שמעבר לחומת ההפרדה.
בחודשים
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירת האגודה לזכויות האזרח, בדרישה לחשוף את מספר ההיתרים שמעניק ראש הממשלה לביצוע האזנות סתר ביטחוניות.
באגודה לזכויות האזרח מתכוונים לערער לבית המשפט העליון על פסק הדין.
לדברי עו"ד לילה מרגלית, ראש תחום זכויות
מחר יתקיים דיון תקדימי בהרכב מורחב בבית הדין הארצי לעבודה:
האם ניתן לשלול הבטחת הכנסה ממי שקרוביו מסייעים לו לשלם את שכר הדירה?
מחר, יום שלישי בשעה 12:00 ידון הרכב מורחב של 7 שופטי בית הדין הארצי לעבודה בשאלה, האם ניתן לשלול הבטחת הכנסה מזכאים שנעזרים
הבוקר התקבלה בוועדת חוקה, חוק ומשפט, הצעת החוק לביטול מאסר כאמצעי לגביית חובות להוצאה לפועל, חוק זה ימנע את האפשרות לאסור אזרחים על חובות אזרחיים.
כמו כן הוסיפו. הוראה בחוק, על פיה יוקם מאגר מידע שבו יפורסמו שמות החייבים שחובותיהם עומדים על סכום
אתמול, יום שלישי (13/5/14), בג"ץ דחה עתירה שלישית של ההתנחלות כפר אדומים לבצע צווי הריסה נגד בית הספר של ילדי שבט הג'האלין. שתי העתירות הקודמות שהוגשו על ידי כפר אדומים, נדחו בבג"ץ בשנים 2010 ו-2011. נראה כי מטרת העתירה השלישית הייתה הפעלת לחץ נוסף מצד מתנחלי
האגודה לזכויות האזרח פנתה אל נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן-ששון, בקריאה: "להסיר את הצנזורה מעל פעילות ציבורית של סטודנטים (...) תפקיד האוניברסיטה כולל הכשרת אזרחים להשתתפות פעילה בהליך הדמוקרטי". זאת בעקבות אירועי השבוע שעבר שבמהלכם פונו
ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה אתמול בהצעה לבטל לצמיתות את הסעיף בחוק ההוצאה לפועל, המתיר 'מאסר חייבים' ולמעשה מאפשר לכלוא אנשים בגין חובות כספיים שלהם. מדובר בצעד נוסף לקראת ביטול הסעיף לאחר שכבר בשנת 2009, נקבעה הוראת שעה זמנית לשלוש שנים לביטול
האגודה לזכויות האזרח ומרכז עדאלה פנו ביום ה', 24.04.2014, אל היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בדרישה שלא ייתן את הסכמתו לשלילת אזרחותם של אסירים ערבים אזרחי ישראל. המכתב נשלח בעקבות הפרסומים לפיהם נשקלת שלילת אזרחותם של ארבעה עשר אסירים אזרחי ישראל,
בפסק דין חלקי שניתן בראשון (6.4.2014) בעתירות נגד תקופות המעצר המפלות והמופרזות, החלות על פלסטינים תושבי השטחים (לעומת ישראלים החיים בשטחים), הבהירו שופטי בג"ץ למדינה, כי גם נוכח השינויים שנעשו בעקבות הגשת העתירות, דעתם אינה נוחה משלושה נושאים: תקופות
לפני כשבוע שופטי העליון נאור, סולברג וברק-ארז פסקו לחייב את המדינה בהוצאות של 40,000 ₪ בכל עתירה, בבג"צים הנוגעים ליישום חוק הדיור הציבורי. העתירות הוגשו על ידי מפלגת צדק חברתי, מר"צ ושתי דיירות הדיור הציבורי לפני כשנה, ורק כעת, כתוצאה מהדיונים בעתירות,
בתום הדיון בבג"ץ על העתירה הדחופה של תושבי מזרח ירושלים שמעבר לחומת ההפרדה בגין משבר המים החמור, נתן בית המשפט למדינה ולתאגיד המים "הגיחון" ארכה של חודשיים להגיב לטענות.
בעתירה, שהגישו תושבים יחד עם האגודה לזכויות האזרח והמנהל הקהילתי המקומי,
לאחר שתשעה שופטי בג"ץ החליטו פה אחד לפסול את חוק ההסתננות, ביום שלישי (1.4) ידון אותו הרכב בחוק ההסתננות החדש, המאפשר כליאת מבקשי מקלט לזמן בלתי מוגבל במתקן "חולות".
כזכור, ב- 16.9.2013 ביטל בג"ץ את חוק ההסתננות הקודם כשפסק שאיננו חוקתי, בין השאר כיוון
