האם נגזר דינן של נשים פלסטיניות במזרח ירושלים לאבטלה? דו"ח חדש מספר את סיפורן של נשים אלו, אשר נראה כאילו המערכת מסלילה אותן לאבטלה – אך הן כופרות בגזר הדין. מטרת הדו"ח לעורר מודעות בקרב נשים פלסטיניות בירושלים וגורמי חברה אזרחית הפועלים בתחום, ולייצר שיתופים ופעילות לשינוי המצב, זאת מתוך ההבנה כי שילוב נשים פלסטיניות בשוק העבודה הוא תנאי בסיסי להוצאתן ולהוצאת משפחותיהן מהעוני המחפיר שבו הן מצויות ולשינוי משמעותי בתנאי החיים בירושלים המזרחית. הדוח נכתב על ידי ארגון העובדים מען, וחובר על ידי ארז וגנר – רכז סניף מזרח ירושלים.
במזרח ירושלים חיים 315,900 תושבים ותושבות, החיים במציאות מורכבת בשל הכיבוש וסיפוח החלק המזרחי בידי ישראל. החברה הפלסטינית בעיר נתונה למציאות חברתית וכלכלית הולכת ומחמירה ובפרט נשים פלסטיניות. במשך העשור האחרון נע ממוצע המועסקות מקרב נשות ירושלים המזרחית סביב 12%.
עבור נשים פלסטניות, הכניסה לשוק העבודה מותנת ברכישת השכלה על תיכונית לפחות. אולם בשל תנאי מערכת החינוך בעיר, רובן המכריע של הנשים בעיר לא יזכו להשכלה המתאימה: 70% מהנשים בגיל העבודה אינן מחזיקות בהשכלה תיכונית ומעלה, 43.9% מהן כלל לא סיימו 12 שנות לימוד. גם כשנכנסות לשוק העבודה הן עובדות בעבודות פיסיות קשות ובתנאים פוגעניים. סקר שערך התאגיד הציבורי כאן מצא כי במקרים רבים נשים לא מועסקות לפי שעה אלא לפי משכורת מוגדרת מראש אשר נעה סביב 2,000 שקלים. כך יוצא שהנשים הפלסטיניות עובדות שעות מרובות ומקבלות שכר נמוך בהרבה משכר המינימום.
מדו"חות של פעילות רבת שנים של ארגון העובדים מען במזרח ירושלים המגובים בנתונים סטטיסטיים, עולה שחסמים רבים בולמים את יכולתן של נשים להיקלט בעבודה. בנוסף להשכלה רעועה, ישנו מחסור כרוני במסגרות לילדים בגיל הרך; ניתוק של תשתיות תחבורתיות; חומת ההפרדה הכולאת מאחוריה שליש מתושבי העיר (כ-100 אלף תושבים פלסטינים); העדר שליטה בשפה העברית; ועד לנקודת הקצה – מפגש עם מעסיק פוגעני וארעי.
דו"ח חדש של ארגון העובדים מען אוסף לראשונה נתונים ממקורות מגוונים ומצייר תמונה שלא הועמדה באופן הזה מעולם, תמונה המשרטטת מציאות של עוני קיצוני והדרה של נשים פלסטיניות תושבות ירושלים המזרחית משוק העבודה. הדו"ח משלב בין סיפורים אישיים לנתונים סטטיסטיים, לדוגמא עולה מן הדו"ח כי רק 13% מהנשים בגיל העבודה מצליחות להשתלב בכוח העבודה.
הסללה של נשים אל שוק עבודה פוגעני, מדיר, וחסר אופק תעסוקתי, מובילה לתסכול וממילא לא משפרת את מצבן של הנשים ומשפחותיהן. שינוי משמעותי חייב לבוא עם פתיחת אופק של תעסוקה הוגנת שביכולתה להוציא מעוני.
לקריאת הדוח המלא.
הוספת תגובה לכתבה