אמש ברפרפי על פני כותרות "The marker" שבתה את עיני הכותרת הבאה: "מנכ"ל ביה"ח בנהריה, ד"ר מסעד ברהום: על העובדים לדבר רק בעברית", משמעותה של ההנחיה הינה שמנכ"ל אשר שפת אמו ערבית מורה לפחות לחלק מהעובדים והעובדות ששפתם כשפתו לוותר עליה למען השפה השלטת.
כותרת
ביום שני 25 לאוגוסט הודיעה הנגידה, ד"ר קרנית פלוג, על הורדת הרבית לרמה הנמוכה ביותר שהייתה אי פעם, ריבית של רבע אחוז. צעד שעשוי לעורר מחלוקת ולהוביל לדיון ציבורי. ואכן כך היה אלא שהפעם מדובר בנגידה ולא בנגיד שהינו גבר עתיר ניסיון ועדיף שיהיה צבאי,
חיפוש אינטרנטי מהיר אחר הערך "חניבעל" בוויקיפדיה מעלה את התוצאות הבאות: האחת חניבעל מפקד צבא קרתגו במאה השלישית לפני הספירה אשר מנה 90,000 חיילים רגלים, 12,000 פרשים וכמה עשרות פילי מלחמה והאחרת "נוהל חניבעל" אשר נוסח בפיקוד צפון בשנת 1986.
מה בין השניים?
לדברי ראש ממשלתנו: מזה שלושה שבועות מתנהלת מלחמה אכזרית באוויר, בים וביבשה כנגד רצועת עזה/החמס. ראש ממשלתנו שכח לסמן חזית נוספת בתוך הארץ המובטחת, חזית בה מתנהל מאבק אלים של הימין בשמאל, של תומכי המלחמה בשוחרי השלום.
תומכי המלחמה שהם כנראה רוב אזרחיה
השבוע חגגה הכנסת את "יום הדיור הציבורי", אירוע שאמור היה לעלות על נס את העשייה למען הקבוצות המוחלשות ביותר בחברה הישראלית. אך דווקא ביום זה בחר בית המחוקקים בהובלת האוצר לסטור על לחיים של מחוסרי הדיור. על שולחנה של וועדת הפנים בראשותה של ח"כ מירי
אתמול, היום השמיני למבצע "צוק איתן", בליתי עם נכדי בני השש והשבע בביתם במרכז הארץ. כמו רבים אחרים מצאנו את עצמנו מדי פעם רצים לחדר המדרגות, סוג של מרחב מוגן, לקולן של צפירות האזעקה. ברגעים אלו חשתי רצון עז לגונן עליהם, חיבקתי אותם וסיפרתי להם על כיפת
"החינוך הממלכתי-דתי יתרום מאות מיליוני שקלים לחינוך הערבי" זעקו הכותרות במדורי הכלכלה. ידיעה זו גרמה לי להרמת גבה משתי סיבות. האחת מדוע ידיעה העוסקת במערכת החינוך זוכה לסיקורה של מירב ארלוזורוב, כתבת כלכלית מוערכת. כלום חסרים לנו כתבים וכתבות המסקרים
ימי פסח הקרבים מציפים בי זיכרונות מבית אימא. אי שם במחצית המאה הקודמת נהגתי להתלוות לאימי אל עיר המחוז, הסמוכה לפרבר הפועלים בו התגוררנו, לרכישת מתנות לחג בחנות "משכית". חנות מטופחת שופעת חפצי נוי מעשה ידיהן של נשים עמלניות מישובים שכוחי אל, בהם
זה עתה סיימתי לעיין בערך "gentlemen's club" כפי שהוא מופיע בוויקיפדיה בשפה האנגלית: "מועדונים פרטים לחברים בלבד שהוקמו בבריטניה במאה השמונה עשרה על ידי ועבור גברים מהמעמדות העליונים".
בוודאי תתמהו על מה ולמה נזעקתי לשוב ולנבור בעברה המפוקפק של האימפריה
השבוע התרחשו שני אירועים משמעותיים אשר הציבו אותנו הבוגרים האחראים במערומינו!
השבוע ציינו את יום השנה האחד-עשרה להריגתה של רייצ'ל קורי ע"י דחפור צה"לי ברפיח. רייצ'ל קורי,פעילת ISM צעירה ילידת וושינגטון הניצבת אל מול דחפורי ההרס ומאמינה שבכוחה לשנות
אתמול צפיתי בכתבתו של עמיתי עידוא דגן: "הלקוח לא תמיד צודק" ששודרה במסגרת המהדורה השבועית "סדר חברתי". עידוא יצר מסמך טלוויזיוני עוצמתי התומך בחקיקה חדשנית אשר אמורה להפליל את לקוחות הזנות. צפיתי וחוויתי אי שקט נוראי וכעס שקשה להכילו. חוויתי כעס
בימים אלו "משרד החינוך מינה ועדה מקצועית מורחבת שתגדיר מחדש את הנהלים המתייחסים לגבולות חופש הביטוי של עובדי הוראה במערכת החינוך, במטרה להרחיב את מקומו וסמכותו של המחנך מ'סוכן להעברת ידע' למי שמייצר דיון מעמיק, תוסס ומסעיר המפגיש את תלמידיו עם
