יום שבת   22-09-2018
תמלול הכתבה: אינטרס מנוגד

יובל אברהם: ארבעה פועלים נהרגו בתאונות בנייה במהלך חודש יולי. בסיפור הנורא הזה מעורבים גורמים רבים, אבל במקרה של תאונה בחוק מטיל את האחריות בעיקר על בן אדם אחד- מנהל העבודה.
רוני נבון: מבחינת החוק היחיד שאחראי לבטיחות, היחיד מכולם, מהנדסים, קבלנים, מזמינים ואחרים, זה מנהל העבודה.
גדיר ניקולא: מנהל העבודה בעצם הוא התפקיד המרכזי באתר הבנייה. הוא ממונה על ידי הקבלן המבצע, הוא מי שאחראי שתוכנית העבודה תתבצע בזמן לפי כמויות איכויות וכל אלה והוא בנוסף האחראי המרכזי על הבטיחות בתוך אתר הבנייה.
יובל אברהם: וכאן יש סתירה, כי מנהלי העבודה כלואים במצב בלתי אפשרי. מצד אחד, הם נושאים באחריות הפלילית במקרה של תאונה, ומצד שני, אין להם יכולת אמתית לדאוג לבטיחות העובדים כאשר הם צריכים לרצות את מנהלי הפרויקט מבחינת תפוקת העבודה.
עבד אל חכים חאג' יחיא: מנהל העבודה לא יכול להשתלט על כל הבניין כי הוא צריך גם את הלוחות זמנים, את הקבלנים, שהייה את החומרים, את הדיירים החדשים, כולם הוא צריך לטפל בהם ואז אין לו זמן לטיפול באמצעי בטיחות.
עיסאם כילאני: אני מנהל עבודה. נגיד שאני נמצא בקומה הרביעית בבניין, ואני צריך לעלות לקומה 10 או 15, אין לי מושג מה קורה בזמן הזה עם העובדים שלי למטה.
יוסף: מנהל העבודה בא והולך. הוא לא יעול לפקח עלייך כל הזמן, כי יש המון פועלים.
מוחמד: בכל פעם שמגיע עובד חדש, המנהל צריך לשאול אותו בן כמה הוא. לבדוק שהוא מעל גיל שמונה-עשרה. אני בן שש-עשרה ואני נכנס חופשי. לפעמים אני נועל מגפיים, ואנחנו צריכים לנעול נעלי עבודה. אבל אני נכנס לאתר כרגיל, ואף אחד לא אומר לי כלום. העובדים מתעלמים ממנהל העבודה, אפילו מפחדים לפגוש אותו.
עיסאם כילאני: אנחנו חייבים עוזרים ומפקחים שיעזרו למנהל העבודה מבחינת בטיחות. אם יש עבודה בקומות, צריך שיהיה אחראי בטיחות עבור הפיגומים, אדם שכל הזמן מפקח על הפיגומים, ובודק שהפועלים עובדים עם רתמה וקסדה.
קריינות: חבר הכנסת אייל בן ראובן מקדם הצעת חוק שקובעת כי ימונה עוזר בטיחות כיד ימינו של מנהל העבודה.
אייל בן ראובן: יצרנו הצעת חוק שאומרת שבכל אתר בנייה משתי קומות ומעלה, או ארבע יחידות דיור, יהיה לכל מנהל עבודה עוזר בטיחות. האחריות תישאר על מנהל העבודה, אבל יש לו בן אדם שבחוק מוגדר- הבן אדם הזה לא עושה שום דבר חוץ מבטיחות.
גדיר ניקולא: הבעיה היא שהוא העוזר, אין לו סמכות, כל תפקידו הוא להתריע על ליקויי בטיחות שמצא בתוך אתר הבנייה. האחריות והסמכות עדיין בידי מנהל העבודה.
כתב: ההצעה שדיברה על ממונה בטיחות שגם יחלוק את האחריות הפלילית עם מנהל העבודה, אז רציתי לשאול בנושא הזה קודם כל למה זה השתנה?
אייל בן ראובן: תראה, אנחנו גם צריכים לחיות עם המציאות, אנחנו התחלנו עם הממונה בטיחות, עם רעיון שזה יהיה מהנדס וכולי.
כתב: שיעבור הכשרה.
אייל בן ראובן: שיעבור הכשרה ארוכה וזה. כאשר היום אתה בא להעביר חוק השאלה הראשונה- כמה כסף זה עולה? ולמי זה עולה? ואיך זה מעלה את מחירי הבנייה?
כתב: יותר יקר ההצעה הראשונה.
אייל בן ראובן: בוודאי.
יובל אברהם: במצב הזה היזמים והקבלנים שהם בעלי הממון ויכולת ההשפעה המשיכו להתחמק מהאחריות במקרה של תאונה.
רוני נבון: הקבלנים וכל שאר הגורמים שלא נמצאים בתוך המערכת, בגלל הכוחות הפוליטיים שלהם הצליחו להישאר מחוץ למעגל של האחריות.
גדיר ניקולא: יש מצבים לפי החוק שבהם הקבלן המבצע הוא האחראי, ואם הוא לא ממנה מנהל עבודה באתר, אם הוא לא מספק לאתר הבנייה חומר בכמות או באיכות הראויה.
קריינות: רמי, מנהל עבודה, סיפר בכנס בנושא בטיחות שהתקיים השנה ביפיע על מצבים בהם החוק מאפשר לקבלנים להתחמק מאחריות ובכך לסכן את חיי הפועלים.
רמי: קרה לי באופן אישי, שהייתי צריך לפוצץ הר בעזרת חומר נפץ. נתתי הוראה – שבשעה אחת עשרה יורים את הטיל, וכולם חייבים להפסיק לעבוד ולהתרחק. אני מתקשר לאחד הנערים, וקולט שהוא עובד עם אזניות. אני מסמן לו וקורא לו, והוא בעולם משלו. אני מתקשר אליו, והוא מסנן אותי בטלפון. ואני צריך שהוא יזוז משם, כדי שלא יפגע בו ההדף של הפיצוץ.
קריינות: אבל כשרמי ביקש לשלוח את הפועל הרשלן הביתה, קבלן המשנה סירב בתוקף. למרות שהקבלן הוא זה שהביא את הפועל לאתר, במקרה ותקרה לו תאונה, רמי מנהל העבודה, הוא זה שיישא באחריות הבלעדית.
עיסאם כילאני: את הקבלנים מעניין רק רווח והפסד. יש לו פרויקט שהוא צריך לסיים בשנה, וחוץ מזה דבר לא מעניין אותו. לא מצב הפיגומים, ולא אם ייפול פועל. הם לוחצים על הפועלים שיעבדו – יאללה, יאללה, לסיים, לסיים. ופועלים לא שמים לב לסכנות.
גדיר ניקולא: אנחנו יודעים ממנהלי העבודה שההחלטות שהם בהרבה פעמים רצו לקבל כדי לשמור על הבטיחות באתר הבנייה, כמו לא להכניס עובדים, או לעצור עבודות, או למנוע עבודת מנוף, הקבלן יפטר אותו כי הקבלן אין לו מה לחשוש. הוא יודע שבסופו של יום אם יתרחש דבר, אם תתרחש תאונה, מי שישלם בעיקר את המחיר הוא מנהל העבודה ולא הקבלן המבצע.
קריינות: בין השנים 2006 ל- 2016 אירעו 302 מקרי מוות של פועלי בניין, ובממוצע כ- 8,000 מקרי פציעה בשנה. אולם בכל התקופה הזאת לא נשלל רישיון מאף קבלן שעובדיו נהרגו או נפצעו.
יובל אברהם: גם היזם שממן את הפרויקט ובוחר את הקבלנים בעצמו, ניחשתם נכון, לא נושא באחריות פלילית.
גדיר ניקולא: ליזמים יש אינטרס אחד ויחיד, לבחור את הקבלן שיבצע את העבודה בכמה שפחות כסף.
כתב: ונגיד קבלן כזה שחוסך בבטיחות אז איך, מה, איזה מין בחירות הוא יעשה?
גדיר ניקולא: פיגומים לפי התקן האירופאי עולים 600,000 שקל, קבלן חסכן יעדיף את ה- 150,000 לפי התקן הישראלי ומי שפחות אכפת לו גם ינסה להשיג את ה-50,000 כשהם לא עומדים בשום תקן.
קריינות: בעולם המערבי המצב נראה אחרת, בבריטניה לדוגמא האחריות הפלילית על נושא הבטיחות מוטלת על כל מי שמעורב בתהליך- מהנדסים, מפקחים, קבלנים, יזמים ומתכננים, כולם יודעים שאם קורה משהו הם יועמדו לדין ביחד עם מנהל העבודה.
גדיר ניקולא: יש מקומות בעולם שבהם האחריות מתחילה עוד בשלב העיצוב. המעצב שאחראי על עיצוב המבנה צריך לשקול את בטיחותם של העובדים. לא רק העובדים שאמורים להקים את המבנה עצמו, אלא עובדים שאמורים לתחזק אותו בהמשך, לנקות את החלונות של המבנה שעיצב.
יובל אברהם: אבל כאן זו לא בריטניה ואצלנו מאז תחילת השנה נהרגו 23 פועלים בתאונות בנייה. רוב הקורבנות היו ערבים ומהגרי עבודה וכנראה שחוץ ממנהלי העבודה והמשפחות השכולות, איש לא ישלם מחיר, כי למה מי מת?

סוף תמלול הכתבה: אינטרס מנוגד

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית