זהראן טאהא מג'לג'וליה

תמלול הכתבה: זהראן טאהא מג'לג'וליה

קוראים לי זהראן טאהא, בן 25, מג'לג'וליה. סיימתי אוניברסיטה לפני כמעט חצי שנה, למדתי בקפריסין. הייתי שם כמעט ארבע שנים. היה טוב מאוד, אתה פוגש אנשים מכל מיני מקומות בעולם, אתה מכיר תרבויות חדשות. זה קצת שונה ממה שהכרת כאילו... שם היית יכול להרגיש שווה, בוא נגיד ככה, שיש לך הזדמנות שווה להוכיח את עצמך כבן אדם ולא שישפטו אותך מראש. זה היה לפי דעתי הקסם וחייתי ככה ארבע שנים. כשחזרתי היה קצת בעייתי להסתגל שוב לסיטואציה בארץ אבל בסדר לומדים יום אחרי יום.
זה מתחיל מהרגע שאתה הולך לשדה התעופה או חוזר משדה התעופה אם זה משרד הפנים, אם זה פשוט נגיד שעוצר אותך שוטר ברחוב בלי שעשית שום דבר, רק "בדיקה שגרתית" ויוצא שזה לא ככה, אתה יוצא עם חוויה כזאת לא הייתי אומר השפלה, אבל עם הרגשה לא טובה. זה מה שמייחד כאילו את הארץ, הסכסוך הזה, בוא נגיד ככה, שבחו"ל היית יכול להתנתק ממנו ולקבל הזדמנות לחיות כבן אדם נורמלי בלי כל הטירוף הזה.
כשאתה נגיד יוצא מג'לג'וליה ונוסע נגיד לפתח תקווה או לתל אביב, אתה מרגיש נגיד פחד. אתה מרגיש נגיד שמסתכלים עליך בצורה בוא נגיד אחרת וזה... בוא נגיד, הייתי רוצה שיסתכלו עלי בתור שווה. זה נגיד הדבר הכי משמעותי.

סוף תמלול הכתבה: זהראן טאהא מג'לג'וליה