תמלול הכתבה: טעימה מכנס "מרחב ציבורי בטוח"
רונית הד: התכנסנו כאן היום כדי לחשוב מה ואיך אפשר לעשות כדי להבטיח מרחבים ציבוריים משותפים לכולנו, יהודים וערבים בישראל.
מה התפקיד של הרשויות, של משרדי הממשלה. מה התפקיד של התקשורת, החברה האזרחית, הרשויות המקומיות וגם כדי ללמוד ממה שקורה במקומות אחרים בעולם.
עו"ד נידאל עותמן: יש לנו כנס היום, איך אנחנו יוצאים מהכנס למרחבי עשייה משותפים, מרחבים שבם יהודים וערבים עושים משהו למען הקהילה, עושים ומשיגים. שמים יעדים שרוצים להשיג בתחום התיירות, בתחום החינוך, בכל התחומים.
פתחי מרשוד: הגזענות והאלימות והדברים הדומים לזה ובמיוחד מה שעבר על החברה שלנו כולה והחברה הישראלית כולה, מהקיץ ועד עכשיו, על כל המישורים השונים: הקהילתי, החברתי והממשלתי, לצערי הממשלמה מעודדת בהרבה מקרים את המציאות שאנו מדברים עליה.
עו"ד טליה ששון: זה ההגנה עלינו, זו הדמוקרטיה של כולנו. אין דמוקרטיה לי יותר ולהוא פחות, אין דבר כזה, מחר אני אהיה הפחות. אין דבר כזה. ולכן צריך לפנות להנהגה הפוליטית של מדינת ישראל, דוגמה נהדרת זה נשיא המדינה שעושה את זה, ואי אפשר להשאיר את הקול שלו קול יחיד בזירה הזו. אסור לעשות את זה, אסור שהוא יישאר שם לבד.
ח"כ ד"ר עפו אגבאריה: הארץ הזו והאדמה הזו, לאורך כל ההיסטוריה לא היה בה עם אחד, תמיד היו עמים, דתות, ועובדה שכל הדתות יצאו מכאן.
מאזן גנאיים: אתם כולם שמעתם את ההתבטאות של רמי לוי שביקשו ממנו. "אנחנו לא נקנה אצלך כל עוד אתה מעסיק ערבים." אז הוא אמר להם: "אז אני אמשיך להעסיק ערבים." ואני אומר לכם, זו הדוגמה הכי טובה.
איילין לאברי: לעבוד עם המעסיקים ליישם אווירה הרמונית הייתה נקודת המפתח של הוועדה שנוסדה אחרי החקיקה ב-1990. החוק שחוקקנו דרש מהמעסיקים להפוך את מקום העבודה לסביבת עבודה הומוגנית.
וזה הוגדר כמקום עבודה בו שום עובד מרגיש מאוים או חריג בגלל דעותיו הפוליטיות או הנטייה הדתית שלו.
עו"ד איתן לדרר: לא תמיד צריך לנצל כל זכות בכל מקום, לא משנה מאיזה כיוון זה בא והיכן זה נעשה.
עו"ד מרים כבהא: להתעלות על הראיה הצרה ולהסתכל על יום האחרי. אנחנו נמשיך לחיות ביחד, אנחנו נמשיך לעבוד ביחד, אנחנו צריכים לסגל לעצמנו חשיבה יותר סובלנית ושמסוגלת להכיל.
ערן זינגר: האם למשל, שוועדת המעקב של ערביי ישראל קוראת להשבית את המסחר בעקבות האירועים בעזה, האם יש בכך משום הזדהות עם חמאס או הזדהות עם העם הפלסטיני בעזה? ואם ישנה הזדהות עם העם הפלסטיני בעזה, זה תפקיד של התקשורת להסביר שערבים בישראל מזוהים ומזדהים מאוד קרוביהם, עם אחיהם.
עאידה תומא-סלימאן: איפה התקשורת בעניינים האלה, איפה באמת התקשורת בלהוציא את הכאב האמיתי שלנו, כאוכלוסייה הערבית? אתם לא מוציאים את הכאב, אתם מחפשים את הכאב שמתאים בדיוק לתסריט הבנוי במרחב הציבורי הכללי.
סוף תמלול הכתבה: טעימה מכנס "מרחב ציבורי בטוח"
הוספת תגובה לכתבה