ארגוני עובדים בארץ ובעולם

לכתבה זו 3 תגובות באתר

1. נדב אהרוני‏ 1 באוגוסט, 2008  בשעה 1:27
   

   כל הכבוד שאתם מקליטים את הקורס "חזקים כאיגוד" בגלל לימודים לא יכולתי להגיע וזה מידע מאוד חשוב.

2. ilgo‏ 6 באוגוסט, 2008  בשעה 14:50
   

   חבל שההרצאה מוטית, כנראה לעמדת המרצה. רק כמה דוגמאות: בתיאור ארגוני העובדים באירופה, "שכח" המרצה לספר שבמדינות שונות (צרפת, איטליה ואחרות) הארגונים קשורים ומחוברים למפלגות, ובתקופות שונות הן היו בעצם כלי בשירות המפלגות. הוא גם לא ציין שבמקרים אלה הן רחוקות מלהיות דמוקרטיות-הרבה פחות מהמצב בהסתדרות בישראל, שלגביה ביקר המרצה בעוקצנות את רמת הדמוקרטיה. המרצה דבר על האידיאולוגיה הסוציאליסטית של הארגונים האירופאיים, ומשום מה נשמטה העובדה שבחלק ניכר מהמקרים האידיאולוגיה היתה קומוניסטית, לעיתים קיצונית.
   דוגמא אחרת היא הטענה שהוזכרה במהלך הדברים מספר פעמים, שהמודל האמריקאי מבוסס על הסכמת המעסיק להקמת הארגון, למרות שבתיאור עצמו הודגש שהחוק הפדרלי (לא המדינתי בלבד) מחייב את המעסיק לקיים משאל בין העובדים על הקמת ארגון עובדים ומחויבותו לאפשר הקמת הארגון ולקיים מו"מ עמו.
   המרצה , לאורך כל הרצאה ציין את קיום ההסכם הקיבוצי כמטרתו העיקרית של ארגון עובדים תוך התעלמות מתפקידים רבים וחשובים של הארגון: שמירת זכויות הפרט,דאגה לרווחת העובד כפרט, דאגה לנושאי בטיחות ועוד. יתר על כן המרצה התעלם כליל מהתרומה החשובה שארגון עובדים מוצלח מביא לחברה שבה הוא פועל כשהוא משתתף בגיבוש ובביצוע תכניות לפיתוח כלכלי ועיסקי, שבסופו של דבר תורמות לרווחת העובדים. המרצה לא הזכיר כלל את הנזקים שארגון עובדים עלול להביא לחברה – ובעקבות זאת גם לעובדים בהיחזות בתפישות "סוציליסטיות" בלבד. כך לדוגמא, השאיפה להשוואת תנאי כל העובדים וההתנגדות להענקת גמולים על פי הישגים פוגעת ביזמות ובסיכויי התחרות של חברה. "הישגים" מופלגים של הסכמים קיבוציים, דוגמת שבוע העבודה הקצר בצרפת או הנוקשות בהליכי צמצום עובדים בגרמניה, שגרמו לפיגור כלכלי – וחברתי – משמעותי של מדינות אלה בהשוואה לשכנותיהן, וזאת עד כדי כך שבשנים האחרונות הן נאלצות לנקוט בצעדים משמעותיים לשינוי הכיוון בנושאים אלה. התעלמות הארגונים משינויים בחברה גם היא גורמת לנזקים לעובדים עצמם. בין השינויים הנ"ל בולטים התארכות תוחלת החיים והזדקנות החברה (ובמקרים רבים גם צמצום הילודה), התפתחות הטכונולוגיה והאצה משמעותית של שינויים בצריכה, בתהליכי הייצור, במבנה התהליכי של חברות עיסקיות וכו'.
   גם התיאור האידיאלי של המדינות הסקנדינויות לוקה בזוית ראיה צרה ואינטרסנטית. לדוגמא, לא הוזכרו תהליכי הפיטורין הפשוטים והקלים יחסית במדינות אלה יחסית למדינות אחרות באירופה.לא הוזכרו הנעיות החברתיות, בשונה מהכלכליות, הנובעות מהתנאים הנוחים לאבטלה. לא הוזכר שרמת ההתאבדויות גבוהה בארצות אלה הרבה יותר מבמדינות אירופאיות אחרות, ומחקרים רבים מצביעים על הנ"ל כאחד הגורמים לכך.
   נראה שהרצאה, המתימרת להיות אקדמית, ראוי שתתיחס לראיה כוללת ומערכתית, ותתבסס פחות על עמדות ודעות של המרצה.

3. אוקי מרושק‏ 5 במרץ, 2009  בשעה 15:07
   

   ההרצאה על ארגוני העובדים בארץ ובעולם הייתה חשובה ומעניינת.
   עם זאת ובהנחה שההרצאות מיועדות לקהל הרחב ולא רק לקהל המשוכנעים ובעלי הידע, היה כדאי להבהיר מעט את מושגי היסוד (כמו הסכם קיבוצי) וכן היה כדאי לתת פתיח קצר על כוחו של ארגון העובדים ועל האפשרויות שהוא פותח בפני חבריו לקידום עניניהם.
   מאחר והיום אנחנו נתונים למתקפה על הלגיטימיות של המוסד, יש לשוב ולהבהיר את חשיבותו ואחר כך להציג עמדה ביקורתית,שהיא בוודאי חשובה ביותר.
   אני עוסקת בחינוך לדמוקרטיה , הייתי שמחה אם הייתה הרצאה מבוא שתעסוק בנושאים אלו שציינתי.