יום שלישי   19-11-2019
תמלול הכתבה: עצורה – מיצג נשים

סיגל קוק-אביבי: החשיבות של התא השקוף הזה שכל הנושא של מעצרים מנהליים אנחנו מרגישים שזה מאוד שקוף לחברה הישראלית, היא לא כל כך מודעת לזה, היא לא כל כך רוצה לדעת על זה, כפי שאנחנו נחזור חזרה לנעמה יששכר, שהציבור סוער ממה שקורה ברוסיה, אבל לא ממה שקורה במערכת שלנו. כעיקרון המאבק פה הוא לא למען דמות מסוימת, אסירה מסוימת, אסיר מסוים אלא נגד הצווים המנהליים ככלל, כעונש גורף, כשיטה גורפת, כמדיניות גורפת. היות והיבה, כמו הרבה אסירות ואסירים פוליטיים, התחילה בשביתת רעב, רצינו, החלטנו שאנחנו מציבים את התא הזה פה. הרעיון היה שאנחנו נתחלף כל שעתיים במשך 35 שעות, תשב אשה כפותה במשך שעתיים, עם עיניים מכוסות. חשוב לנו אחר כך לשמוע מכל אחת מהן איך הן הרגישו.

 

ליאן רם: זה היה פשוט חוויה מזעזעת. כל הרגשות וכל המחשבות והכל עוברות step by step במשך השעתיים האלה. וזה נורא, בגלל שאני יודעת שהזמן שלי כאן הולך להיגמר עוד מעט. אני יודעת שהיא שם בזמן שאין לו דד-ליין והיא לא יודעת מתי היא יוצאת. והיא פשוט חסרת אונים לגמרי. אם אותי חלילה היו כולאים או עוצרים, אני חושבת שכל העיניים של המדינה היו נשואות אליי והיו מנסים לעזור לי ואני חושבת שלא היו נותנים לדבר כזה לקרות. אני מסתובבת כבר יומיים ברשת ואני רואה את התגובות, "השב"כ יודע מה הוא עושה", "אין לנו מושג מה היה שם", כל מיני אמירות כאלה קשות וקשוחות ואדישות. כאילו, אם כל בן אדם שאומר את הדברים האלה היה כולא את עצמו עשר דקות בתוך הדבר הזה, עם אזיקים מאחור, עוצמים לו את העיניים, הוא לא יודע מתי זה ייגמר, שייתן לעצמו דקה לראות איך זה מרגיש, אני לא הייתי שומעת את המשפטים האיומים האלה. אני ממש מקווה שזה יגיע לתקשורת שלנו, לתקשורת זרה, שיפעילו מספיק לחץ והיא לא תצטרך לשבת שם יותר. אם היא כל כך מסוכנת לנו, תשלחו אותה בחזרה לירדן, לא עושים את הדברים האלה. אנחנו פאקינג מדינה אלימה. אלימה.

סיגל קוק-אביבי: חשוב היה לנו שזה יבוא מלמטה, נשים ללא קשר לארגון, שזה משהו עממי. חשוב היה לנו שיעבור מסר למדינה, למשרד הביטחון, שאנחנו כאזרחים של המדינה, לא ארגון, אזרחים של המדינה, מתנגדים לזה. הרעיון היה שלא רק נשים מארגנות את זה בלבד, אלא גם נשים יושבות במיצג הזה לבד, שומרות. למעשה המרחב הוא רק נשי. אנחנו יודעים שאנשים יצאו אחרי שנים מצו מנהלי, ממעצר בצו מנהלי, ולא הואשמו בדבר. יש מערכת משפט, אמורה להיות מערכת משפט. אדם אמור להישפט על מה שהוא עשה, לא על משהו שהוא כביכול יעשה. אנחנו יודעים שללא מערכת המשפט, ללא בית המשפט העליון, המערכת הזו של דיכוי לא היתה מתרחשת.

סוף תמלול הכתבה: עצורה – מיצג נשים
 
 

הוספת תגובה לכתבה

לכתבה זו 2 תגובות באתר

  1. שמעון אריאל 31 באוקטובר, 2019  בשעה 13:14

    מתבייש על מה שעושים בשמי.

  2. אלכס מסיס 3 בנובמבר, 2019  בשעה 13:52

    יש להעריך ולהעריץ את יוזמות המצגת – נקווה שלפחות חלק מהצופים שחלפו במקום והבינו מה מתרחש לעיניהם – יבינו
    שממשלת-נתניהו היא ממשלת-שבכ כשם שממשלות מפא"י, המערך, ברק-מרץ – היו לפניה.

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית