יום שני   14-10-2019
דעה על סדר היום |

המרדף אחרי זו שחרבנה על הדגל

חברה נכתב על ידי

רוב המדינה מכירה אותה בתור זו שחרבנה על הדגל, אך לא כולם יודעים, שהיא חרבנה בעצם על כל דגלי העולם, נגד הלאומנות, יחד עם האמירה "קקי במקום דם". קוראים לה נטלי כהן וקסברג היא שחקנית, מחזאית, אמנית אנרכיסטית שנרדפת על ידי משטרת ישראל.

הפגיעה בחופש הביטוי והמחאה של נטלי כהן וקסברג, נעשתה הרבה לפני גל ההסתה העכשווי נגד ארגוני זכויות האדם. עוד לפני "חוק העמותות", קמפיין "השתולים", ההסתה נגד "שוברים שתיקה" ופסילת הספר "גדר חיה" של דורית רביניאן מתוכנית הלימודים. הפגיעה בנטלי כהן וקסברג נעשתה מתחת לרדאר הציבורי, כי מאחוריה אין רשת של ארגונים ובוודאי לא את חסותה של הקרן החדשה לישראל.

נטלי גם מחתה נגד הצביעות ביד ושם, על השימוש בשואה כדי להצדיק את הכיבוש, על זילות השואה, ועל איך שמדינת ישראל מפנה גב לניצולי השואה ו"מסיימת את עבודת הנאצים", כפי שוקסברג נוהגת לומר. בנוסף, היא נגד משטר ההריונות ובעד לתת לאישה את העצמאות לבחור אם להוליד או להפיל, זאת יחד עם החלטתה מגיל 13 שלא להביא ילדים לעולם.

בגלל ה"פשע הנוראי" כנגד המדינה, בכך שהיא חרבנה על הדגל, היא נחקרה כבר חמש פעמים, ישבה לילה במעצר באבו כביר, מחשביה האישיים הוחרמו, האינטרנט ומכשיר הפלאפון שלה נותקו – וגם הוגש נגדה כתב אישום בליווי אישי של המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. המדינה סימנה את התיק הזה כ"תיק גדול". אין ספק שנטלי עשתה את עבודתה נאמנה וערערה את הקדושה המזויפת סביב סמלי המדינה. לא רק שמנעו ממנה פיזית את היכולת להמשיך לבטא את עצמה, היה עליה לשלם 10,000 ₪ עבור שחרורה, הוצאה שהקשתה עליה להמשיך ליצור.

מתוך הסרטון עליו נחקרה

מתוך הסרטון עליו נחקרה

כל זאת על שום שעברה על חוק הדגל שאומר כי "הפוגע בכבוד דגל המדינה או בכבוד סמל המדינה, או גורם לפגיעה בכבודו, או משתמש בו באופן שיש בו כדי לפגוע בכבודו, דינו – מאסר עד שנה אחת או קנס עד שלוש מאות לירות או שני העונשים כאחד."
בואו לא נשכח, הדגל, כמו רוב הסמלים במדינה שלנו מייצג את הזרם הציוני-יהודי ומדיר יחד עם זאת אוכלוסייה שלמה במדינה שלנו. הניסיון השיטתי להשתיק את נטלי ולחבל בעבודתה הביקורתית מזכיר משטרים חשוכים. לא סתם ג'ורג' אורוול אמר כי "ככל שהחברה תסטה יותר מהאמת, כך היא תשנא יותר את אלו שאומרים אותה."
סרטוניה של נטלי כהן וקסברג פורסמו בתוכניות שונות ברחבי העולם, בין השאר ב-BBC וב-FOX NEWS. אתר אמנות בחר בה כאחת מעשר האמניות החזקות בעולם, יחד עם ה"פוסי ריוט". אך אצלנו במדינה מנסים לחבל ביצירותיה, למנוע את המשך הפצתם ויצירתם תוך נתינת חשיבות עליונה לתיק נגדה.

דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
 
  נמוך       גבוה

חוסר הפרופורציות במאבק העיקש נגדה הביא לגל מחאות. הסטנדאפיסט תום אהרון פרסם את האמירה הבאה: "תגידו מה שתגידו, אני מרגיש טוב לחיות במדינה בה אנשים יכולים להסתובב ברחובות עם תחושת ביטחון, בידיעה שאף אחד לא יחרבן להם על הדגל." אותה אמירה סרקסטית באה לבקר את המשאבים הרבים שמוקדשים לאותו תיק.
הניסיון להיאבק בנטלי מדגים גם הוא את אותה מציאות אירונית שבה שר הפנים החדש קיבל מתנה על מעורבותו בפרשות שוחד ובריחתו מהכרעה בעניין מתווה הגז. האנס יניב נחמן קיבל 6 חודשי עבודות שרות ורמי לוי קיבל לפיד ביום העצמאות על רמאות וניצול עובדים (לכאורה).

בסרטון – ראיון עם נטלי כהן וקסברג:

עלינו להיאבק ברדיפה נגד נטלי, גם אלו שאינם מסכימים איתה. זוהי פגיעה בחופש הביטוי ובחופש הפרט. לא סתם גם התנועה הליברלית החדשה מתנגדת לאותה רדיפה. אחרת, נחטא במשטרת מחשבות שכמו בסוף הספר "1948" על האח הגדול, הדמות הראשית מוצאת עצמה בסיטואציה עצובה – "שתי דמעות מהולות בג'ין גולשות משני עברי חוטמו. אבל הכל כשורה, אין עוד מאבק. סוף סוף ניצח את עצמו. אוהב הוא את האח הגדול".