תמלול הכתבה: סועד לעביז – סופרת ומשוררת מאלג'יריה

כתבת: את סועד לעביז סופרת, משוררת ומתרגמת אלג'ירית הכרתי בשנה שעברה, כשפנתה אליי וביקשה שירים לאנתולוגיה בצרפתית. סועד ילידת אלג'יריה, עזבה בגיל צעיר את מולדתה והיגרה לתוניסיה, משם לצרפת, וכיום היא חיה בעיר טולוז ועדיין משתוקקת לתוניסיה. מעבר לאנתולוגיה השירית שהוציאה בשנה שעברה, היא הוציאה לאור גם רומן ארוך שמתרחש בעיר דמיונית "תונגז". בקרוב ייצא ספר שירה שתרגמה לשיריו של המשורר העיראקי פאדל אלעזויי.
כתבת: סועד, למה עזבת את אלג'יריה?
סועד: עזבתי את אלג'יריה בפעם הראשונה כשהייתי בת עשרים ושלוש, מיד אחרי סיום לימודי באוניברסיטה. למדתי ספרות ולגנוסטיקה צרפתית. עזבתי את אלג'יריה מפני שזו הייתה הדרך היחידה שלי לנשום. הרגשתי מחנק. כל החברה הרגישה לי חונקת. יתכן ולא כולם הרגישו כך, אבל אני בתור צעירה בת 23 הרגשתי מחנק. באותה תקופה היה קשה מאוד לנסוע אל מחוץ לאלג'יריה, ולי כמו לצעירים ולצעירות רבות בעולם הערבי,  היה רצון להכיר חברות אחרות. בכל פעם שיצאתי מהבית הרגשתי שאני כאילו במלחמה. בנוסף,  הייתה הרגשה שאני חיה במדינה שלא מתפתחת ולא מאפשרת לי לחיות בביטחון ובחופשיות. לכן החלטתי לעזוב לתוניסיה, שם התגוררתי ועבדתי כמורה לצרפתית.
כתבת: האם אורח החיים וההתנסויות שחווית השתנו לאחר שעברת לתוניסיה?
סועד: בהחלט, אורח החיים והחוויות השתנו לגמרי, מהרגע הראשון ומהשעה הראשונה - זה היה ב-1991. הרגשתי שוני ממש גדול, כי הצלחתי בקלות לשכור דירה וזה היה דבר בלתי אפשרי באלג'יריה. זה שיכולתי לשכור דירה, היווה את צעד השחרור הראשון שלי. יצאתי אל מחוץ לגבולות המשפחה שלי. זה משהו שבשנות ה-80 וה-90 לא היה כלל אפשרי באלג'יריה. עזבתי את תוניסיה ב-2002, בגלל אווירת מחנק שנוצרה כתוצאה ממשטרו של בן עלי. ב-2002 היה גל גדול של נשים וגברים שהיגרו מתוניסיה. הייתה אווירת מחנק בתוניסיה, אנשים לא יכלו להתבטא באף מקום בעניינים פוליטיים, לא במונית ולא בבית הקפה. השלטונות עצרו מלא אנשים ומיררו את החיים כי ידעו שהם מתנגדי משטר. מאסתי במציאות של הרדיפה הפוליטית הזו, ולכן קיבלתי החלטה לעזוב לטולוז. בצרפת חזרתי ללימודים באוניברסיטה ועשיתי תואר נוסף.
כתבת: יש לך זהות אלג'יראית, תוניסאית ולאחרונה גם צרפתית. מה המשמעות של להיות אישה עם שלוש זהויות? ומה משמעות הכתיבה שלך מתוך אותן זהויות?
סועד: היצירה היא מתוך שלושת הזהויות האלה. יש לי שתי זהויות שהוספתי על זהותי הראשונה, כי אני רוצה להסתכל על עצמי מבחוץ.
כתבת: בשיחתנו הקודמת אמרת לי שלהיות סופרת וכותבת זה לא דבר שהיה בתוכניות שלך. אז איך קרה שהפכת לסופרת?
סועד: איך הפכתי להיות כותבת וסופרת? עברתי משבר גדול, חליתי והפסקתי לעבוד. התמוטטתי גופנית והתחלתי ליטול תרופות. כשהתחלתי להבריא, אמרתי לעצמי - סועד את בת 44 - מה יכול להציל אותך כאישה וכאזרחית? התשובה הייתה מאוד ברורה – לכתוב. לכתוב ולפרסם. הכתיבה לכשעצמה לא סיפקה אותי ורציתי לפרסם את כתבי. ואז התחלתי לכתוב את הרומן הראשון שלי. זה היה שיר ארוך בן  200 עמודים. כשסיימתי את הכתיבה עברתי עליו שוב והתאמתי אותו על מנת שבתי הוצאה לאור יוכלו להוציאו. אגב, לפני יומיים הרומן יצא לדפוס במהדורה שלישית.
כתבת: הרומן תונגז מתרחש במקום דמיוני, בו נשים וגברים חיים בנפרד. מה הרעיון מאחורי הסיפור?
סועד: את הרומן תונג'ז, תונג'ז - יעני שילוב של תוניסיה ואלג'יריה, כתבתי מנקודת מבט אינטימית שלי. יצרתי ארץ מדומיינת בשם תונג'ז, שיצרה אותה אישה בשם ללה נוביה – כלומר הגברת נוביה שיחד עם שתיים מבנות דודותיה ברחה על מנת למצוא חירות וחופש הרחק מהחברה בה חיו.
כתבת: אני רוצה שנתייחס לרגע לאנתולוגיה השירית שהוצאת לאור. פרויקט שנחשב לנדיר בעולם הערבי ובכלל. מפני שבחרת בכותבים ערבים בלתי מוכרים ספרותית ותרגמת אותם מערבית לצרפתית. ספרי על הפרויקט - מאיפה הגיע הרעיון?
סועד: הרעיון של האנתולוגיה נוצר בעקבות הרבה שיטוטים בפייסבוק. נתקלתי בהרבה טקסטים שמאוד אהבתי, טקסטים קצרים וארוכים בערבית, שנכתבו על ידי משוררים שאינם מוכרים בעולם הערבי. הכרתי במקרה כתב עט, שמוציא אחת לשנה גיליונות שירה העוסקים בענייני משוררים ושירה מהעולם. הצעתי להם להביא שירה עדכנית שנוצרת כרגע בעולם הערבי מקרב משוררים לא מוכרים והם נתנו את הסכמתם. המטרה שלי הייתה להציג את השירה הערבית החדשה והעדכנית. עם הזמן הגעתי לכמעט מאה משוררים ומשוררות. באנתולוגיה שילבתי 95 משוררים מתוכם 64 משוררות. האנתולוגיה כוללת 13 יוצרים מלבנון, אלג'יריה, מרוקו ותוניסיה מהם ביקשתי שיכתבו את  השירים בצרפתית. בחרתי ארבעה-חמישה משוררים הקרובים לגילי, כדי להציג לקורא הצרפתי טעימה עדכנית ממה שדור זה כותב כרגע.
כתבת: אילו תגובות קיבלת עם הוצאתה של האנתולוגיה?
סועד: התגובות לאנתולוגיה לפחות בצרפת, היו ממש טובות. היא מצאה חן בעיני הקוראים הצרפתים וכל מי שראה אותה די אהב אותה. לבית ההוצאה לאור שהוציא את האנתולוגיה, נוצר גם ערך - קטלוג חדש של משוררים שניתן יהיה להוציא לאור עבורם ספרי שירה בצרפתית.
כתבת: האם מתוכננים פרויקטים נוספים לעתיד? האם יש חלום ספרותי שאת מייחלת שיתגשם?
סועד: בקשר לפרויקטים עתידיים, יש לי ספרים שמתוכננים לצאת לאור. יש לי ספר שירה קטן, שייצא בסוף החודש (אפריל 2019), העוסק באונס בצורה לירית. הוא ייצא בפריז ע"י בית הוצאה פמיניסטי, שמוציא אך ורק כותרים פמיניסטים ומקדם שיח פמיניסטי. יש לי עוד ספר, שתרגמתי למשורר העיראקי הדגול והאהוב פאדל אלעזאוי, בן העיר קרקוק, שכולל כ-100 טקסטים. הספר יצא בצרפת לפני יומיים בערבית ובצרפתית. זהו ספרו הראשון של פאדל אלעזאווי שיוצא לאור, וזה הישג גדול וחשוב עבורי.
כתבת: האם את מתגעגעת לאלג'ירה?
סועד: אני לא מתגעגעת לאלג'יריה אלא לתוניסיה. אהבתי את תוניסיה והיא החזירה לי אהבה. תוניסיה הפכה להיות מולדתי. כשאני אומרת שאני חוזרת למולדת, הכוונה תמיד לתוניסיה. בעיני, אין קשר בין תחושת השייכות למולדת לבין המקום המקורי בו נולדים. אני בחרתי בתוניסיה כמולדתי. שם חיי היו נוחים ונפלאים וליבי מתגעגע אליה. אני בקלות יכולה לדמיין את עצמי חוזרת לגור בה. אני גם מרגישה שנמאס לי מצרפת ומהמערב ומאירופה.
כתבת: למה נמאס לך מהמערב?
סועד: סיפורו של המערב מאוס וריק.
כתבת: למה את מתכוונת?
סועד: אירופה הפכה לעולם ישן בעיניי, ביחס למה שקורה בעולם הערבי, בו יש כרגע הפיכות במזרח התיכון, יש אינתיפאדות בסודאן ובאלג'יריה, אירופה נשארה מאחור ביחס לכל ההפיכות.
כתבת: סועד על מה את חולמת?
סועד: אני חולמת על עולם בו יהיה קל לנשים לחיות. שנחיה בתור נשים במדינות חוק אמתיות, כך שצעירים לא ייאלצו להגר למערב  בהמוניהם. אני חולמת על עולם שבו לא מייצרים נשק, שאנשים קונים אותו ורוצחים אותנו.
כתבת: תודה רבה.
סועד: תודה ראג'אא.
כתבת: עם סועד היו מלא חיבורים אישיים ומקצועיים, אבל היו שני משפטים שהיא אמרה ונחרטו לי בזיכרון, הראשון זה שצריך להפוך את העולם למקום בטוח יותר עבור נשים, רק שבעיניי זה לא תפקידן של נשים, אלא גם תפקידם של גברים בתור שותפים לתהליך הזה. המשפט השני זה שהכתיבה הצילה אותה, הכתיבה גם הצילה אותי. אני חושבת שכתיבה זה כלי מאוד חזק שבאמצעותו אנחנו כנשים יכולות לשנות את המציאות. בשיחה הבאה שלי במסגרת שיחות מהמזרח התיכון, אשוחח עם אנאס סאלאמה, שהוא פליט ואמן פלסטיני, שגם הוא מנסה לשנות את המציאות בדרכו שלו. 

סוף תמלול הכתבה: סועד לעביז – סופרת ומשוררת מאלג'יריה
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס