ידיעה כתובה |

: עתירה נגד הריסת כפרים פלסטינים בשטח אש 918

מדינה נכתב על ידי

עתירה הוגשה בעניין ההריסות המתוכננות בכפרים מג'אז וספאי הנמצאים באזור שטח אש 918 וזאת לאחר גל הריסות של עשרות מבנים באזור בשבוע שעבר.

בחמישי האחרון (04/02/16) הוגשה עתירה דחופה לבג"ץ באמצעות ארגון רבנים למען זכויות האדם בשם משפחות פלסטיניות תושבות הכפרים מג'אז וספאי שבשטח אש 918. העתירה דורשת להוציא צו על תנאי המחייב את המנהל האזרחי של צה"ל לנמק מדוע לא יאפשרו הגשת תוכניות מתאר מפורטות ומתוקנות לשני הכפרים ומדוע לא יעכבו את צווי ההריסה ביחס לכלל המבנים בתחום שני הכפרים. בנוסף מבקשים העותרים, הקפאה עד לאחר הגשת תוכנית המתאר המפורטת המתוקנת לכפרים מג'אז וספאי תוך 60 ימים, ורק לאחר שמיעת טענות העותרים בדיון בתוכניות והחלטה בעניינן בנוסף למתן פרק זמן לעותרים למיצוי זכותם להליך הוגן ולפניה לערכאות במידה שהן תדחנה.

edoot_3_site_update

עדות של תושבת הכפר מג'אז מתוך אתר "בצלם". לקריאת העדות המלאה לחצו על התמונה.

על רקע העתירה, חשוב לציין כי בשטח C של הגדה, שם נמצאים הכפרים הנ"ל, מתקיימת מערכת תכנון מפלה המקיימת אפיקי תכנון נפרדים ומפלים לפלסטינים לעומת מתנחלים יהודים החיים באותו שטח. מערכת תכנון זו שאף זכתה לביקורת מבג"ץ, היא חלק מהרקע לבעייתיות הניצבת בפני הכפרים מג'אז וספאי, לצד מדיניות ההכרזה על שטחי אש ככלי לדחיקת הפלסטינים במרחב, כפי שעלה מתחקיר של החוקר דרור אטקס מארגון "כרם נבות", "גן נעול" (לקריאת הדו"ח בעברית).

בכדי להבין טוב יותר את הרקע לעתירות ואת המצב הנוכחי באזור שטח אש 918 רצוי לבחון קודם את ההיסטוריה של המקום.
בשטח האש התגוררו כ-1300 תושבים ב12 ישובים עוד בטרם החלה ישראל לשלוט בשטח ב-1967.

firing_zone_918_heb

מפת שטח אש 918 (השטח המסומן בצהוב), מתוך אתר "בצלם".

בשנת 1999 ניתנו צווי פינוי ל כ-700 מהתושבים ויום לפני גל ההריסות הודיעו הצדדים על סיום הליך הגישור ללא הסכמה. חשוב להבין כי אכיפת חוקי התכנון והבניה ללא יוזמה תכנונית מטעם השלטון הצבאי, וללא מתן הזדמנות לתושבים לתכנן את כפריהם כדי לאפשר את המשך חייהם באופן רציף מתרחשת עוד מלפני הכרזת השטח כשטח אש בשנות ה- 70. התנהלות זו מהווה ענישה קולקטיבית כנגד התושבים והפרה חמורה של זכויותיהם כתושבים מוגנים בשטח כבוש וזכויות האדם הבסיסיות שלהם. תושבי האזור, שלא מסוגלים לקבל היתרי בניה, למרות שהגישו בקשות מתאימות למנהל האזרחי, הופכים למעשה לעבריינים רק בשל העובדה שהם מתגוררים בבתיהם.

לסוגיה זו התייחסה גם עו"ד נטע עמר-שיף, "לישראל אחריות משפטית ומוסרית להמשך יכולתם של אזרחים פלסטינים להתגורר בכפריהם גם תחת שלטון צבאי מתמשך ובייחוד בשטח שהוכרז באופן בלתי חוקי כשטח אש. כמו כן, על ישראל חל איסור חמור להעביר תושבים מוגנים בכפיה מכפריהם, בין אם בצווי פינוי ובין אם בדרך של הריסה מאסיבית של כפרים שלמים, על אף שהמבנים בהם הם מתגוררים נבנו ללא היתר. פתרון תכנוני הוא הדרך להסדרת קיומם של הכפרים והתפתחותם הטבעית".

  • צפו בכתבה שלנו משנת 2013 אשר סוקרת את מאבק התושבים בשטח אש 918:

שטח אש 918 (לדף הכתבה ») ( Available in English » )

באזור המכונה על ידי הצבא "שטח אש 918" מתגוררים כ-1,000 תושבים פלסטיניים בשמונה כפרים. הם גרים במערות ואוהלים ללא חיבור למים וחשמל ומתפרנסים בעיקר מרעיית צאן וחקלאות בעל. מאז שהצבא הכריז על האזור כשטח אש, הצליחו התושבים להיאחז במקום בזכות צו ביניים של בג"צ משנת 2000. ב 2/9/2013 קיים בג"צ דיון בעתירות נגד פינוי התושבים הפלסטינים באזור.
הופק ע"י: | עלה ב: 04/09/2013

 
 

הוספת תגובה לכתבה

  כתבות ווידאו שחבל לפספס