"אני מתחייבת שאמשיך בעשייה החברתית ולמען אלו הזקוקים לסיוע, עשייה אותה הובלתי בשנים האחרונות בכנסת ומחוצה לה. אשאר נאמנה לציבור שלאורך כל הדרך תמך בי, ואני מבטיחה שאמשיך לפעול ולעשות ככל שביכולתי ובאמצעות כל הכלים שיהיו בידיי בדיוק כפי שפעלתי עד היום." במילים אלו חתמה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס את הפוסט שפרסמה בדף הפייסבוק שלה בו הודיעה על פרישתה מ"ישראל ביתנו". פרישה המסמלת בעיניי את העובדה שהממשלה הנוכחית מובילה אותנו לתהומות חדשים בנושאים חברתיים.
אף פעם לא היה לי ברור איך הסכימה אורלי לוי אבקסיס לשמש עלה התאנה של ליברמן ולשבת במפלגה הזו. כלומר אני מכירה את הרקע המשפחתי ממנו צמחה, ואת השיוך לצד הימני של המפה הפוליטית, אבל זה מעולם לא התיישב בעיניי עם פעילותה הפרלמנטרית. ולפי מה שעולה מהודעתה, גם לליברמן עצמו עשייתה הפרלמנטרית בנושאים החברתיים לא נראתה מספיק חשובה. האיש שאמר רק אתמול כי ניפץ את תקרת הזכוכית של הציבור הרוסי, דואג כי התקרה תשאר נמוכה לשאר הציבור הזה (שחלק גדול ממנו הם מצביעיו) ובוחר שלא לקדם נושאים החשובים לו.
יש בי המון הערכה כלפיה על העמידה על עקרונותיה ועל פעילותה החברתית הענפה, בעיקר כאמור בתחום הדיור. גם חברי כנסת משמאל הביעו תמיכה בפרישתה ואף קראו לה להצטרף למחנה הציוני או למרצ. אולי מפלגות בהן תמצא קרקע בשלה יותר לעשייתה החברתית, אך בוודאי יעמידו אותה בפני דילמות וסתירות, שלא ברור איך תוכל ליישב.
הוספת תגובה לכתבה